פעילות ברפואת הצמחים המסורתית:  אדפטוגן , אנט ויראלי , אנטי-סרטני, מחזק, מצמת, משקם\מגן כבד, נוגד חמצון.

שימושים עיקריים: דלקת הכבד (כרוני), שלשול (כרוני), סרטן (תמיכה ומניעה ).

שימושים משניים: הפרשות וגינליות , אי-שקט, דלקת הכבד (אקוטי), הזעה מוגברת, הזעת לילה, כבד שומני, ליקויים בתפקודי הכבד, מתח מתמשך (סטרס), פלפיטציות, קרי לילה, שחמת הכבד, שפיכה מוקדמת, תת-חומציות בקיבה.

יש בעמוד רק לא מלא...אז לא ידעתי אם למחוק

זמן הקציר: בקיץ איכות: חמוץ וחמים מרידיאנים: לב, כליות וריאות קטגוריה: סופחים שימושים ואינדיקציות:

• מכווץ ושומר על צ'י הריאות : טעמו החמוץ והעז של צמח זה יוצר כיווץ חזק השומר על צ'י הריאות במצבים של שיעול כרוני וצפצופי נשימה הנגרמים בעקבות חולשה הריאות ואובדן הקשר בין ריאות וכליות.

• שומר על ה JING ומחזק את יכולת ההחזקה של הכליות : שיעול כרוני, פליטת זרע, הפרשות ווגינליות, ספרמטוריאה, תכיפות במתן שתן, ערמונית מוגדלת, שלשול כרוני המופיע עם שחר.

• מפסיק הזעה ספוטנית ושומר על JIN YE : מסייע במצבים של הזעה מרובה המלווה בצמאות ויובש בפה ובגרון. יכול לסייע בפורמולות המטפלות בכל סוגי ההעות.

• מרגיע SHEN : שומר על היין ובכך שומר על ההזנה הנכונה אל הלב, לכן טוב לנירגנות, אינסומניה, פלפיטציות וחלומות מרובים.

לא מתאים כשיש חולי הרמת החיצון.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: פרי

השכיזנדרה הינו צמח מרפא המגיע מעולם הרפואה הסינית ומכונה "זרע חמשת הטעמים" על כך שיודע להגיע אל כל טעם בגופינו. זהו עץ יפייפה בעל עלים ירוקים וגדולים, פרחיו בעלי 4 עלי כותרת בגוונים של לבן וצהוב ופירותיו האדומים נתלים על אשכולות פרי גדולים. הצמח משמש במשך אלפי שנים את העוסקים ברפואת הצמחים, בעיקר זו האסייתית: השכיזנדרה נחשבת לצמח מרכזי ברפואה הסינית, היפנית והקוריאנית. מספרים שבימי הקיסרויות של סין, היה הצמח יקר ערך ושימש בידי אנשי המלוכה לשם שמירה על החיוניות והמראה הצעיר. הוא היה אהוד גם על נשות החצר, בשל יכולתו ללחלח ולהגביר רגישותם של האיברים האינטימיים. ברפואה הסינית מוכר הצמח כ"צמח חמשת הטעמים" ויש בו מן האיכויות של כל הטעמים, למרות שהטעם החמוץ הוא הדומיננטי ביותר. תכונה זו מרמזת על פעילותו הרב גונית של הצמח. ברפואת הצמחים המודרנית מיוחסת לצמח עוצמת פעילות בינונית, וגם בה הוא משמש במגוון הרכבים המיועדים למצבים שונים. נהוג לכלול בהרכבים אלה גם את שורש השוש, בכדי למנוע פגיעה ברירית הקיבה בשל חמיצותו הגבוהה של פרי השכיזנדרה.

תרכובות פנוליות: פנולים פשוטים: טאנינים: ליגנאנים: (5%): schizandrin, gama-schizandrin, pseudo-gama-schizandrin, neoschizandrin, schizandrol A & B, deoxyschizandrin, gomisin A-H, J-Q, wuweizisu A-C, schizandrate B, nordihydroguaiaretic acid

תרכובות איזופרנואידיות: מונוטרפנים : citral וכן כמויות מועטות של מונוטרפנים רבים אחרים. ססקוויטרפנים: sesquicarene, beta-2-bisabolene, beta-chamigrene alpha-ylangene טריטרפנים: nigranoic acid סטרולים: beta-sitosterol, stigmasterol שרפים ואולאורזינים: חומצות אורגניות: (9.1%): ,oleic acid, linoleic acid, citric acid, malic acid tartaric acid, succinic acid ויטמינים: פרו-ויטמין A, ויטמיני C, E חומרים נוספים : כלורופיל הצמח מכיל שמן נדיף (0.9%) הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות. הצמח מכיל שמן נדיף (0.9%) הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.

בשל חמיצותו הגבוהה עלול הצמח לגרות את רירית הקיבה ולגרום תסמינים של צרבת וכאב אפיגסטרי; תופעות הלוואי נדירות אך הן עשויות לכלול תחושת אי נוחות בבטן, תיאבון מופחת ועור מגורה; תסמינים של מינון יתר כוללים חוסר מנוחה, הפרעות שינה וקוצר נשימה; על פי הרפואה הסינית המסורתית הצמח אסור לשימוש במצבים של עודף חום (כיבים פפטים, יתר לחץ דם, התקפים אפילפטיים, והתרגשות יתר) ובשלבים הראשונים של שיעול ופריחה; מדד רעילות LD 50: בניסוי עם עכברים; 10.5 גרם לכל קילו משקל. הריון: שימוש מוגבל בנשים בתקופה זו לא הראה רעילות לעוברים. מחקרים שנערכו בבעלי חיים לא הצביעו על רעילות לעוברים. הצמח מותווה ספציפית לעזרה בתהליך הלידה והתוויה זו מגובה מחקרית. מחקר נוסף הראה ששימוש בצמח בתקופת ההריון שיפר תסמינים לבביים של נשים שסבלו מלחץ דם נמוך במהלך ההיריון. למרות האמור, ברפואה המסורתית הצמח אסור לשימוש במהלך תקופה זו. הנקה: אין מספיק מידע.

כדור פעמיים ביום על בטן ריקה