Rasa: מתוק

Viriya: מקרר

Vipak: מתוק
Guru, Snigdha :Guna

Shukra, Rakta, Madja :Dhatu

Dosha: מוריד Vata ; מוריד Pitta ; מעלה Kapha

 

תכונות:

• Rasayana - מחזק
• מגביר shukra
• מגביר ojas
• מכייח, טוב למערכת הנשימה
• משפר מרקם עור ושיער
• מרפא כיבים
• מעודד הקאה
• משלשל, מוסיף לחות ליציאות
• נוגד אלרגיה
• מחזק זיכרון
• מזין את העיניים
   

פעילות במערכות הגוף:
מערכת נשימה – שיעול יבש, אסתמה סינוסיטיס

מערכת עיכול – גסטריטיס, צרבות, קוליטיס, הליקובקטר פילורי, אולקוס

מערכת הדם - מטהר דם, מחזק את כלי הדם, טוב לאנמיה

מערכת הורמונלית – איזון הורמונלי, מחזק את בלוטת האדרנל, תמיכה בגיל המעבר

זמן הקציר : בסתיו או באביב
איכות : מתוק ונטרלי ( הצמח היבש חמים יותר)
מרידיאנים : כל 12 המרידיאנים (בעיקר ללב, לריאות ולטחול)
קטגוריה : מחזקי QI

פעילות ואינדיקציות:

• מחזק את הטחול ומהרמן את צ'י המרכז : שורש זה שימושי מאוד בכל הקשור למצבי חולשה של הטחול המלווה בקושי לשאוף אויר ולהרחיב את הריאות או קוצר נשימתי.
• מסייע למצבי חסר של צ'י ודם : אופייני מאוד לראות פלפיטציות מרובות או תחושה של דופק מפוזר ולא מאוחד.
• מלחלח את הריאות ומפסיק שיעול : לאור אופיו וטעמו הטעים והנוח השוש הקירח מתאים גם במצבי חום וגם במצבי קור הריאות אשר גורמים לשיעול ולכן הוא נפוץ בפורמולות המסייעות לכך.
• מטהר חום ומנקה רעילות ואש : כ RAW (צמח יבש או טרי) הוא משמש לטיפול בקרבונקלים, פצעים, וגרון כואב ומודלק . (שימוש חיצוני או פנימי כאחד) מרגיע כיווץ ומשחרר כאב : משמש לכאבים אבדומינאלים הקשורים בעיקר לכיווץ (מקור או מחסר דם).
• מהרמן בין הצמחים בפורמולה : בגלל המתיקות המיוחדת שלו הוא מצליח לחבר היטב בין הצמחים בפורמולה. הנטרליות שלו מאפשרת לא להיות נוכח גם בפורמולות חמות או פורמולות קרות.
• נוגד רעילות : הצמח משמש בפורמולות צמחים המיועדות למנוע רעילות פנימית או חיצונית כגון : זיהומים ויראליים וחיידקיים במערכת הנשימה, העיכול, הכבד, מערכת השתן והרבייה, דלקות בפה, עיניים, דלקות מפרקים כרוניות, הרעלות מזון, דרמטיטיס, אקזמה, סרפדת, פסוריאזיס.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: שורש

השוש הקירח הינו שיח קטן ועשבוני הגדל לאורך כל ימות השנה ומשויך למשפחת הקטניות. זהו הוא שיח קטן קומה המגיע עד מטר לכל היותר עם עלים קטנים חלקים ומשורטטים בצורת טיפה וורדי העלה בולטים, תפרחתו פרפרית (תת משפחה) ומשתנה בגוניה החומים – סגולים בין מינים שונים של הצמח. פירותיו גדלים בתרמילים (בדומה לאפונה) שבכל תרמיל כ 7 זרעים.
אזור גידולו הטבעי של השוש קירח הוא באירופה, רחבי הודו ובמזרח אסיה (גם בישראל) וכיום הוא מגודל ברחבי העולם. השוש הקירח הינו מאחד מצמחי המרפא העתיקים והנפוצים ביותר לשימוש, הן ברפואות מסורתיות של תרבויות עתיקות רבות והן ברפואת הצמחים המודרנית.
הסינים מחלקים את פעילותו של צמח לפי אברי המטרה עליו הוא עובד אך לשוש הקירח מייחסים לו השפעה על 12 המרידיאנים, כלומר על 12 האברים ולכן הוא מככב במספר רב מאוד של פורמולות כצמח המקשר ומחבר בין הצמחים בפורמולה ומסייע לה להיספג ולהיטמע היטב במטופל. השוש הקירח מצא בית גם ברפואה היוונית העתיקה כמו גם ברפואה הערבית העתיקה, והתגלה באתרים ארכיאולוגיים המשמרים היסטוריה של אלפי שנים.
ברפואת הצמחים המודרנית מיוחסת לצמח עוצמת פעילות מתונה, והוא מותווה בעיקר לטיפול במערכות הנשימה והעיכול. טעמו של הצמח וטווח הפעילות הרחב שלו הופכים אותו לאחד הצמחים הנפוצים ביותר בפורמולות מודרניות, ומרבים להשתמש בו לצורך "איזון" הפורמולה ו"חיבור הרמוני" בין מרכיביה השונים, כמו גם לשיפור טעמה ולשם הגנה על הקיבה מפני צמחים אחרים המשולבים בפורמולה.

 

תרכובות פנוליות:
קומרינים: umbaelliferone, glycocoumarin.
תרכובות פלבונואידיות liquiritin, formononetin ורבים נוספים.
ליגנאנים: lignin (10%)

תרכובות איזופרנואידיות:
ספונינים טריטרפנואידיים: Glycyrrhizin (בין 4% ל 15%), Glycyrrhetinic Acid ונוספים.
סטרולים: beta-sitosterol.

חומרים מרירים :
תרכובות פוליסכרידיות: pectin (5.8%).
מינרלים: אשלגן, סידן, ברזל, נתרן, מגנזיום.

אין דיווחים על תגובות של רגישות לצמח או על תגובות אלרגיות; תופעות לוואי קיימות ונגרמות עקב שימוש ממושך (מעל 4-6 שבועות) ובמינונים גבוהים של החומר הפעיל גליצריזין (Glycyrrhizin). בשל טווח ריכוזים שונה של החומר גליצהריזין בצמח (4%-20%) בחומרי גלם שמקורם שונה, ובשל המלצות שונות לגבי צריכה מכסימלית של החומר גליצריזין (100-500 מ"ג ליום), ניתן לומר שצריכה של 3 גרם צמח (3 מ"ל של תמצית 1:1) ליום נחשבת לבטוחה. צריכה של מעל 10 גרם צמח ליום נחשבת למינון גבוה. ניסיון אמפירי רב של הכותבים במתן הצמח מראה על טווח רגישות מאוד רחב. ישנם אנשים רגישים החווים תופעות לוואי מינוריות גם בנטילה של מינונים נמוכים ולעומתם אנשים אשר גם במינונים גבוהים (15 גרם ויותר ליום) אינם חווים כל השפעה שלילית. מחקרים מראים כי הנטייה לסבול מתופעות לוואי מועצמת אצל אנשים בעלי יתר לחץ דם, אנשים הסובלים מהפרעות תפקודיות של הכבד, אנשים בעלי פעילות מעי איטית, נגמלים מאלכוהוליזם ונשים הנוטלות גלולות למניעת הריון. תופעות הלוואי עשויות לכלול כאבי ראש, יתר לחץ דם, איבוד אשלגן (Hypokalemia), אגירת נתרן ואצירת נוזלים (בצקות), עייפות ופגיעה אפשרית בתפקוד הלב. חשוב לציין כי השכיחות להופעת תופעות הלוואי גבוהה יותר באנשים הצורכים ממתקים על בסיס תמצית הצמח מאשר באלו הצורכים את הצמח השלם. תופעות הלוואי נעלמות עם הפחתה במינון/הפסקת השימוש בצמח. ניתן להקטין את החשיפה לחוסר באשלגן ולאגירת הנתרן באמצעות צריכה מוגברת של פירות וירקות ובאמצעות הגבלת צריכת המלח. אפשרות נוספת היא שימוש בתמצית של הצמח אשר אינה כוללת גליצריזין. תמצית זו נקראת DGL (Deglycyrrhizinated Licorice Extract). המנגנונים שזוהו כגורמים אפשריים לתופעות אלו הם עיכוב אנזימים הקשורים לפירוק קורטיזול והפיכתו לקורטיזון (5-beta-reductase ו-11-beta-HSD type 2 בהתאמה). מנגנון נוסף הוא העצמה של פעילות האלדוסטרון באמצעות היקשרות לרצפטורים מינרלוקורטיקואידיים בכליה. רמות גבוהות של אלדוסטרון יכולות לגרום לתופעה הנקראת פסאודו-אלדוסטרוניזם, הכוללת סימפטומים דומים לתופעות הלוואי האמורות.
בשל השפעת הצמח על המאזן ההורמונלי בגוף האדם יש לנקוט זהירות בשימוש באנשים הנוטלים תחליפי הורמונים, גלולות למניעת הריון וטסטוסטרון. במקרים כאלו מומלץ להשתמש במינונים נמוכים של הצמח. כמו כן, יש לנקוט זהירות בשימוש באנשים בעלי משקל עודף בשל נטייתם של האחרונים למחלות לב, ליתר לחץ דם ולסוכרת.
הצמח אסור לנטילה בשילוב עם תרופות משתנות ו/או משלשלות (הגברה של איבוד אשלגן), תרופות המכילות גליקוזידים קרדיאליים המיועדות להסדרת קצב הלב (כגון דיגוקסין) וקורטיקוסטרואידים.
קיימות הנחות לגבי תגובות ביניים של הצמח עם אינסולין, תרופות מעכבות MAO ותרופות נוגדות קרישה, אולם אלו הן הנחות תיאורטיות שמעולם לא הוכחו במחקרים. לעומת זאת, מומלץ לשלב הצמח עם אספירין ועם תרופות אחרות ממשפחת ה-NSAID; שילוב זה הביא לירידה חדה בשיעור הסובלים מדימומים וכיבים בדרכי העיכול.
הצמח אסור לשימוש באנשים הסובלים מהפרעות כבד תפקודיות, משחמת הכבד, מיתר לחץ דם, מחוסר אשלגן ומאי ספיקת כליות. למרות האמור, אחד השימושים המקובלים בשוש הוא דווקא לריפוי מחלות כבד שונות, כולל דלקות כבד ושחמת הכבד. התוויה זו מגובה במידע מדעי עדכני.
רעילות: למעט תופעות הלוואי המוזכרות, מחקרים שנעשו בבעלי חיים אשר כללו שימוש בצמח במינונים גבוהים ולאורך זמן לא הראה כל רעילות.
הריון: למרות שימוש רחב היקף בנשים הרות לא קיים מידע המעיד על נזק לעוברים או על ירידה במשקלם. יחד עם זאת, גורמים רשמיים (הפרמקופיאה הגרמנית) המליצו בעבר שלא להשתמש בצמח בתקופת ההיריון. המלצה זו מבוססת בחלקה על העובדה שבתקופה זו ניכרת שכיחות גבוהה יותר של יתר לחץ דם. קיימים מחקרים קליניים המעידים על כך שנטילה של מינונים גבוהים של הצמח עשויה להביא ללידה מוקדמת. רצוי להשתמש בצמח בתקופה זו באופן מוגבל ובמינונים נמוכים (עד 3 גרם צמח ליום).
הנקה: הצמח מתאים לשימוש בהנקה.

כדור פעמיים ביום על בטן ריקה