פעילות ברפואת הצמחים המסורתית: מוריד לחץ  דם, ממריץ מרה, ממריץ ייצור מרה והפרשתה, משתן מטבולי, משתן נפח, מתמיר (אלטרטיבי).

שימושים עיקריים: לחץ דם גבוה, בצקות, דלקת מפרקים ריאומטית (RA),

שימושים משניים: אבנים בדרכי השתן, אבנים בכליה, פינוי רעלים (דה-טוקסיפיקציה), שיגדון (גאוט).

איכויות: מריר, מעט מלוח, מתקתק, קר, יבש. השפעה רפואית: מסלק חום, לחות ורעילות:

• חום ורעילות: מורסות, אבצסים, כיבים, חום

• חום ולחות: דלקות וליקויים בתפקוד של מערכת השתן.

חלקי הצמח בשימוש רפואי: עלים.

שן ארי הידוע גם כשיינן רפואי שייך לממשפחת המורכבים. אזור גידולו הטבעי הוא במערב אירופה. עלי הצמח משמשים למטרות רפואיות וכן כירק מאכל. שמו הצרפתי הוא  PISSENLIT, שמשמעו "להרטיב את המיטה". שם זה נגזר מהשימוש המסורתי בעלי הצמח כמשתנים. גם ברפואת הצמחים המודרנית נחשב הצמח לאחד ממשתני הנפח היעילים ביותר. ממחקרים מודרניים עולה כי עוצמת פעילותו דומה לזו של תרופות משתנות סינתטיות הנהוגות בשימוש הרפואה המודרנית, אך יתרונו הגדול עליהן הוא בתכולת האשלגן הגבוהה. על כן, הסבירות לחסרים במינרל זה (היפוקלמיה) בעקבות השימוש בצמח, נמוכה. עם זאת נחשבים עלי שן הארי לצמח עדין המתאים במיוחד לטיפול בבצקות, ביתר לחץ דם ובדלקות מפרקים.

תרכובות פנוליות: קומרינים: coumestrol תרכובות פלבונואידיות: luteolin-7-glucoside, apigenin-7-glucoside  

תרכובות איזופרנואידיות: ססקוויטרפנים: (taraxinic acid (taraxacin טריטרפנים: cycloartenol, cycloartanol, beta-amyrin, arnidiol, faradiol סטרולים: taraxasterol, beta-sitosterol, androsterol קרוטנואידים: lutein, violaxanthin, flavoxanthin, cryptoxanthin, crysanthemumxanthin, taraxanthin חומרים מרירים : גליקוזידים מרירים (taraxocosides) חומצות אורגניות: glutamic acid, tartaric acid, p-hydroxyphenylacetic acid, asparaginic (aspartic) acid אנזימים: אלפא-עמילאז ויטמינים: ריכוז גבוה (14,000 יחב"ל ל-100 גרם עלים) של ויטמין A, וכן: ויטמיני B1, B2, C, D מינרלים: ריכוז גבוה של אשלגן, וכן: סידן, מגנזיום, כלור, נתרן, זרחן, ברזל, גופרית ומינרלי קורט. חומרים נוספים : לציטין.

ידועים מקרים בודדים של אלרגיה קלה לצמח. הצמח הוא ממשפחת המורכבים ומכיל לקטונים ססקוויטרפניים ולכן יש לנקוט זהירות בשימוש בקרב בעלי רגישות ידועה למשפחה זו. לא ידועות תופעות לוואי אחרות הנגרמות מנטילה של הצמח במינונים רפואיים; יש לנקוט זהירות בשילוב הצמח עם תרופות משתנות עקב השפעה מוגברת וחשש לשיבוש במאזן האלקטרוליטי. קיימת השערה תיאורטית לפיה נטילה משולבת של הצמח עם ליתיום עלולה להגביר את תופעות הרעילות של התרופה, וזאת בגלל השפעה מצטברת של איבוד נתרן. אין ראיות קליניות התומכות בהשערה זו; מדד רעילות LD 50: בהזרקה תוך ביטנית לעכברים; 28.8 גרם לכל קילו משקל. הריון: שימוש מוגבל בנשים במהלך תקופה זו לא הראה רעילות לעוברים. מידע ממחקרים שנערכו בבעלי חיים הינו חלקי ואינו מספק. מקורות רשמיים אינם אוסרים שימוש בצמח במהלך תקופה זו. הנקה: הצמח אפשרי לשימוש בתקופה זו.

כדור פעמיים ביום על בטן ריקה